סיפורו של וויל האנטינג- הפסיכולוג שון מגוויר

חשבתי על מה שאמרת לי לפני כמה ימים, על הציורים שלי.

נשארתי ער חצי לילה וחשבתי על זה. ואז הבנתי משהו, ונרדמתי וישנתי שינה עמוקה וטובה, ולא חשבתי עליך מאז. רוצה לדעת מה הבנתי?

אתה רק ילד. אין לך מושג על מה אתה מדבר

אף פעם לא עזבת את בוסטון

אם אני אשאל אותך על אמנות, בטח תיתן לי רשימה של כל ספרי האמנות שאי פעם נכתבו. מיכאלאנג'לו- אתה יודע עליו הרבה. כל העבודות שלו, השאיפות הפוליטיות, היחסים עם האפיפיור, נטיות מיניות, את הכל, נכון? אבל אני בטוח שאתה לא יכול לתאר לי את הריח בתוך הקפלה הסיסטינית. אתה אף פעם לא עמדת שם והסתכלת למעלה על התקרה היפה. לא ראית אותה.

אם אני אשאל אותך על נשים, בטח תיתן לי רשימה של מי מוצאת חן בעיניך. אולי אפילו שכבת עם אישה כמה פעמים, אבל אתה לא יכול להגיד לי איך זה מרגיש להתעורר ליד אישה ולהיות מאושר באמת.

אתה בחור קשוח. אם אני אשאל אותך על מלחמה, בטח תצטט לי את שייקספיר, נכון? “פעם נוספת אל הפרצה, חברים". אבל אף פעם לא ראית מלחמה. לא השענת עליך את החבר הכי טוב שלך, וראית אותו נושם את הנשימות האחרונות שלו, ומסתכל עליך ורוצה שתעזור לו.

אם אני אשאל אותך על אהבה, בטח תצטט לי שיר. אבל אף פעם לא הסתכלת על אישה והיית חשוף לחלוטין. וראית מישהי שמסוגלת לשנות אותך רק במבט שלה, והרגשת שאלוהים שם מלאך על כדור הארץ רק בשבילך, שיכול להציל אותך מהגיהנום שלך, ואתה לא יודע מה זה להיות המלאך שלה, לאהוב אותה תמיד, לא משנה מה קורה. סרטן. ואתה לא יודע מה זה לישון על כורסה בבית חולים במשך חודשיים, להחזיק את היד שלה, ולראות שהרופאים יודעים שאין משמעות למושג שעות ביקור עבורך. אתה לא יודע מה זה אובדן, כי זה קורה רק כשאתה אוהב מישהו אחר יותר משאתה אוהב את עצמך. אני בספק אם העזת לאהוב מישהו כל כך.

אני מסתכל עליך ואני לא רואה אדם אינטיליגנטי ובטוח בעצמו. אני רואה ילד שחצן ופחדן.

אבל אתה גאון, וויל, אף אחד לא מכחיש את זה. אף אחד לא יוכל להבין את העומקים שלך. אבל אתה מתיימר לדעת הכל עלי רק כי ראית ציור שלי ונכנסת בי.

אתה יתום, נכון?

אתה חושב שיש לי מושג כמה החיים שלך היו קשים, איך אתה מרגיש, מי אתה, רק כי קראתי אוליבר טוויסט? זה מתאר את מי שאתה?

האמת, לא אכפת לי מכל זה, אתה יודע למה? כי אני לא יכול ללמוד ממך שום דבר שאני לא יכול לקרוא באיזה ספר.

אלא אם אתה רוצה לדבר על עצמך, על מי אתה. אז אני בעניין. אבל אתה לא רוצה לעשות את זה, נכון? אתה מת מפחד ממה שתגיד.

זה תלוי רק בך.

 

גרסה להדפסה

חזרה למונולוגים גברים

 

 

© 2016כל הזכויות שמורות לרותם קינן